שינוי שם פרטי בישראל: איך משנים שם לילד או למבוגר ומה החוק אומר

שינוי שם פרטי בישראל נעשה בהודעה לרשם האוכלוסין במשרד הפנים, מכוח חוק השמות תשט”ז-1956. בגיר (מגיל 18) משנה את שמו בעצמו, אונליין באתר gov.il או בלשכת רשות האוכלוסין. לקטין, הבקשה מוגשת על ידי שני ההורים (או האפוטרופוס), ומגיל 10 נדרשת גם הסכמת הילד. השינוי כרוך באגרה, והוספת שם שני נחשבת לשינוי שם לכל דבר. מי ששינה את שמו לא יוכל לשנותו שוב במשך 7 שנים, אלא באישור שר הפנים מטעמים מיוחדים.

בקצרה:

• שינוי שם פרטי מוגש לרשם האוכלוסין, אונליין ב-gov.il או בלשכה, ומחייב תשלום אגרה.
• לקטין מגישים שני ההורים, ומגיל 10 חייבים גם את הסכמת הילד.
• הוספת שם פרטי (שם שני) היא שינוי שם לכל דבר, עם אותם כללים ואותה אגרה.
• אחרי שינוי אחד ממתינים 7 שנים לפני שינוי נוסף, אלא באישור מיוחד של שר הפנים.
• רישום שם לילוד בתוך 30 יום מהלידה אינו שינוי שם והוא חינם; תיקון טעות רישום גם הוא ללא אגרה.

מי יכול לשנות שם פרטי, איפה עושים את זה ומה כלל 7 השנים?

כל אזרח או תושב הרשום במרשם האוכלוסין יכול לשנות את שמו הפרטי, וההליך מתבצע מול רשם האוכלוסין במשרד הפנים. הבסיס החוקי הוא חוק השמות תשט”ז-1956, שמסדיר גם רישום שם ראשוני, גם שינוי שם פרטי וגם שינוי שם משפחה.

בגיר (בן 18 ומעלה) משנה את שמו בהודעה לרשם, שאותה אפשר להגיש אונליין באתר gov.il או להגיע אליה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה. קטין אינו מגיש בקשה בעצמו: את הבקשה מגישים שני ההורים או האפוטרופוס, ומגיל 10 הילד עצמו צריך להסכים לשינוי.

כלל 7 השנים קובע שמי ששינה את שמו לא ישנה אותו שוב לפני שחלפו 7 שנים מהשינוי הקודם. חריג לכלל הוא אישור שר הפנים מטעמים מיוחדים. הכלל חל גם על הוספת שם, ולכן כדאי לכם לחשוב היטב לפני שמגישים בקשה, כי זו החלטה שקשה לחזור ממנה בטווח הקרוב.

מתי הורים מחליטים לשנות שם לתינוק?

הורים משנים שם לתינוק בעיקר בארבעה מצבים: התחרטות על השם, שם שלא “נדבק” בבית, רצון להוסיף שם על שם סבא או סבתא, ותיקון או שינוי איות. במאגר השמות שלנו, המבוסס על נתוני הלמ”ס לשנים 1949-2024, אנחנו רואים איך שמות עולים ויורדים, ולפעמים ההורים מגלים רק אחרי הלידה שהשם שבחרו הרבה יותר נפוץ (או הרבה פחות) ממה שחשבו. חשוב לדעת שנתוני הלמ”ס האחרונים שפורסמו הם לשנת 2024, כי הלמ”ס מפרסמת בפיגור של כשנה.

התחרטנו על השם

זה קורה יותר ממה שנדמה. בוחרים שם בלחץ של הימים הראשונים, ואחרי כמה שבועות מרגישים שהוא לא מתאים לילד, לא מתחבר לשם המשפחה, או פשוט לא נעים לכם לומר אותו. אם זה המצב שלכם, אין סיבה להתבייש: החוק מאפשר שינוי, וההליך לתינוק פשוט יחסית כי עדיין אין מסמכים רבים לעדכן.

השם לא “נדבק”

לפעמים כל המשפחה קוראת לילד בכינוי אחר לגמרי, והשם הרשמי נשאר רק בתעודת הזהות. הורים רבים מעדיפים שהשם שבו הילד מזוהה ביומיום יהיה גם השם הרשום, ולכן משנים אותו או מוסיפים אותו כשם שני.

הוספת שם על שם סבא או סבתא

מקרה נפוץ נוסף הוא רצון להנציח בן משפחה שנפטר אחרי הלידה, או הסכמה משפחתית מאוחרת על שם שני. הוספת שם פרטי היא שינוי שם לכל דבר, ולכן היא מחייבת את אותו הליך ואותה אגרה. אם אתם שוקלים זאת, כדאי לכם לקרוא גם על שם שני לתינוק ומה חשוב לדעת לפני שמוסיפים אותו.

איות ותעתיק

הורים משנים לעיתים את האיות בעברית (למשל עם או בלי אם קריאה), או רוצים לוודא שהתעתיק הלועזי בדרכון יהיה כפי שהם מתכוונים. שימו לב להבדל: אם השם נרשם בטעות שלא כפי שביקשתם, זה תיקון טעות רישום שאינו כרוך באגרה. אם אתם רוצים איות אחר מזה שביקשתם בעצמכם, זה שינוי שם.

איך משנים שם פרטי לקטין, צעד אחר צעד?

שינוי שם פרטי לקטין מוגש על ידי שני ההורים (או האפוטרופוס), ומגיל 10 נדרשת גם הסכמת הילד. ההליך זהה בעיקרו לזה של בגיר, אבל הדרישה להסכמה של שני ההורים היא הנקודה שבה רוב הבקשות מתעכבות.

1. הסכמה של שני ההורים. שני ההורים הרשומים חייבים להיות שותפים לבקשה. אם ההורים גרושים או פרודים, עדיין נדרשת הסכמת שניהם; במקרה של אפוטרופוס, הוא מגיש במקום ההורים.
2. הסכמת הילד מגיל 10. אם הילד בן 10 ומעלה, הרשם דורש גם את הסכמתו לשינוי. שוחחו איתו על השם החדש לפני שאתם מגישים.
3. הגשת הבקשה. מגישים הודעה על שינוי שם לרשם האוכלוסין, אונליין באתר gov.il או בלשכת רשות האוכלוסין. הביאו תעודות זהות של ההורים וספח שבו רשום הילד.
4. תשלום אגרה. השינוי כרוך באגרה. הסכום מתעדכן מעת לעת, ולכן בדקו אותו באתר gov.il לפני ההגשה.
5. קבלת אישור ועדכון מסמכים. לאחר הרישום השם מתעדכן במרשם האוכלוסין. עדכנו את ספח תעודת הזהות של ההורים, קופת החולים, ביטוח לאומי והגן או בית הספר.

אם התינוק נולד לאחרונה ועדיין לא רשמתם שם כלל, אתם לא בהליך של שינוי שם אלא ברישום ראשוני. על כך תוכלו לקרוא במדריך על רישום שם לתינוק במשרד הפנים.

איך מבוגר משנה שם פרטי, צעד אחר צעד?

בגיר משנה את שמו הפרטי בהודעה לרשם האוכלוסין, ללא צורך בהסכמה של אף אחד אחר. זה ההליך הפשוט ביותר לפי חוק השמות, והוא כולל את השלבים הבאים:

1. בחירת השם החדש. ודאו שהשם אינו עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור וברגשות הציבור (ראו בהמשך), כי הרשם רשאי לסרב לרשום אותו.
2. הגשת ההודעה. באתר gov.il בהזדהות אישית, או בלשכת רשות האוכלוסין הקרובה אליכם. הביאו תעודת זהות.
3. תשלום האגרה. הסכום מתעדכן, בדקו אותו באתר gov.il.
4. הנפקת תעודת זהות חדשה. אחרי השינוי צריך להנפיק תעודת זהות חדשה, ואחריה לעדכן דרכון ושאר גופים.

שימו לב: אם אתם רוצים לשנות גם את שם המשפחה, חלים כללים נוספים, למשל לאחר נישואין או גירושין. מאמר זה עוסק בשם הפרטי בלבד.

מה ההבדל בין הוספת שם שני להחלפת השם?

מבחינת החוק אין הבדל: הוספת שם פרטי (שם שני) נחשבת לשינוי שם לכל דבר, עם אותו הליך, אותה אגרה ואותו כלל 7 שנים. ההבדל הוא מעשי ורגשי.

מתי מתאים להוסיף שם שני

• כשאתם מרוצים מהשם הקיים אבל רוצים להנציח בן משפחה.
• כשהילד כבר מזוהה עם השם הקיים ואתם לא רוצים “למחוק” אותו.
• כשהשם השני ישמש בפועל ביומיום והשם הראשון יישאר לרשומות, או להפך.

מתי מתאים להחליף את השם

• כשהשם הקיים פשוט לא נכון בעיניכם והתחרטתם עליו לגמרי.
• כשהילד עוד תינוק ואין עדיין מסמכים, גנים או חברים שמכירים אותו בשם הישן.
• כשמדובר במבוגר שמזוהה שנים בשם אחר מזה שרשום.

זכרו שגם הוספת שם וגם החלפה “מנצלות” את השינוי שמותר לכם ל-7 השנים הבאות. אם אתם מתלבטים בין להוסיף שם להחליף, עדיף להחליט פעם אחת מאשר להוסיף היום ולגלות בעוד שנה שהייתם רוצים להחליף.

כלל 7 השנים: מה זה אומר בפועל ומה החריגים?

לפי חוק השמות, מי ששינה את שמו לא ישנה אותו שוב לפני שחלפו 7 שנים מהשינוי הקודם. המשמעות המעשית היא שכל שינוי, כולל הוספת שם שני, נועל את האפשרות לשינוי נוסף ל-7 שנים.

מה נחשב שינוי לצורך הכלל

• החלפת השם הפרטי בשם אחר.
• הוספת שם פרטי לשם הקיים.
• שינוי איות שביקשתם בעצמכם (להבדיל מתיקון טעות רישום של הרשם).

מה לא נחשב שינוי לצורך הכלל

• רישום השם הראשוני של ילוד, בתוך 30 יום מהלידה. זה אינו שינוי שם, והוא חינם.
• תיקון טעות רישום, כלומר מקרה שבו הרשם רשם שם שונה ממה שביקשתם. תיקון כזה אינו כרוך באגרה ואינו “מנצל” את השינוי.

החריג

החריג היחיד לכלל הוא אישור שר הפנים מטעמים מיוחדים. החוק אינו מפרט רשימה סגורה של טעמים כאלה, ולכן אין להסתמך על החריג מראש. אם יש לכם נסיבות חריגות, פנו ללשכת רשות האוכלוסין והגישו בקשה מנומקת.

איזה שמות רשם האוכלוסין רשאי לסרב לרשום?

הרשם רשאי לסרב לרשום שם שעלול להטעות, לפגוע בתקנת הציבור או לפגוע ברגשות הציבור. אלה שלוש העילות שקובע חוק השמות, והן חלות גם על רישום ראשוני וגם על שינוי שם.

• שם שעלול להטעות: למשל שם שנראה כתואר רשמי, כשם משפחה של אדם אחר באופן שיוצר זהות מטעה, או שם שיוצר רושם מוטעה לגבי מעמד.
• שם שפוגע בתקנת הציבור: שם שיש בו תוכן פוגעני, מגונה או מסית.
• שם שפוגע ברגשות הציבור: שם שעלול לפגוע בציבור מסוים, למשל מטעמי דת או לאום.

אם הרשם סירב, אפשר לערער על ההחלטה. ברוב המכריע של הבקשות של הורים, שמות רגילים שמופיעים במאגר השמות שלנו נרשמים ללא בעיה, והסירוב שמור למקרי קיצון. אם אתם עדיין בשלב הבחירה, מדריך איך לבחור שם לתינוק יעזור לכם להימנע מהפתעות מלכתחילה.

מה צריך לעדכן אחרי שינוי שם פרטי?

אחרי שהשם השתנה במרשם האוכלוסין, השלב הראשון הוא הנפקת תעודת זהות חדשה, וממנה ממשיכים לשאר הגופים. הנה רשימת העדכונים המומלצת, לפי סדר:

1. תעודת זהות – הנפקה חדשה ברשות האוכלוסין (להורים: ספח מעודכן עם שם הילד).
2. דרכון – יש להנפיק דרכון חדש עם השם המעודכן; ודאו שהתעתיק הלועזי הוא כפי שאתם רוצים.
3. בנק – עדכון פרטי בעל החשבון, כרטיסי אשראי ואמצעי תשלום.
4. קופת חולים – עדכון הרשומה הרפואית והכרטיס המגנטי, חשוב במיוחד לתינוקות בגלל טיפות חלב וחיסונים.
5. ביטוח לאומי – עדכון לצורך קצבת ילדים, דמי לידה וזכויות נוספות.
6. מקום עבודה (למבוגר) – תלוש שכר, פנסיה, ביטוחים.
7. גן או בית ספר (לקטין) – הרישום ברשות המקומית ובמוסד החינוכי.
8. ביטוחים, חברות סלולר, רישיון נהיגה ושאר גופים שבהם השם מופיע.

טיפ מעשי: שמרו העתק של אישור שינוי השם מרשות האוכלוסין. חלק מהגופים מבקשים אותו יחד עם תעודת הזהות החדשה.

רישום שם לילוד לעומת שינוי שם: מה ההבדלים?

רישום השם הראשוני של תינוק אינו שינוי שם, והוא שונה מהותית מהליך השינוי, במועד, בעלות ובמי שמגיש. הטבלה מסכמת את ההבדלים:

שאלות נפוצות על שינוי שם פרטי

כמה עולה לשנות שם פרטי במשרד הפנים?

שינוי שם פרטי כרוך באגרה שנקבעת על ידי רשות האוכלוסין, והסכום מתעדכן מעת לעת. בדקו את הסכום העדכני באתר gov.il לפני ההגשה. תיקון טעות רישום (כשהרשם רשם שם שונה ממה שביקשתם) אינו כרוך באגרה, וכך גם רישום השם הראשוני של ילוד בתוך 30 יום מהלידה.

האם אפשר לשנות שם לתינוק בלי הסכמת ההורה השני?

לא. לפי חוק השמות, בקשה לשינוי שם של קטין מוגשת על ידי שני ההורים או האפוטרופוס. אם אחד ההורים מתנגד, הרשם לא ירשום את השינוי על סמך בקשה של הורה אחד בלבד. במקרים של מחלוקת בין הורים, הדרך עוברת בערכאות המשפטיות ולא ברשם.

מאיזה גיל הילד צריך להסכים לשינוי השם?

מגיל 10. עד גיל 10 די בהסכמת שני ההורים, ומגיל 10 ומעלה נדרשת גם הסכמת הילד עצמו. מגיל 18 הילד הוא בגיר ומשנה את שמו בעצמו, בלי צורך בהורים.

הוספתי שם שני לתינוק. האם אוכל לשנות שוב בעוד שנה?

לא, אלא באישור שר הפנים מטעמים מיוחדים. הוספת שם פרטי נחשבת לשינוי שם לכל דבר, ולכן מפעילה את כלל 7 השנים. שינוי נוסף יתאפשר רק לאחר שחלפו 7 שנים מהשינוי הקודם.

מה ההבדל בין תיקון טעות ברישום לשינוי שם?

תיקון טעות רישום הוא מקרה שבו השם נרשם שלא כפי שביקשתם, למשל אות חסרה או שגיאת הקלדה. תיקון כזה אינו כרוך באגרה ואינו נחשב שינוי שם. שינוי שם הוא כשאתם רוצים שם, איות או תוספת שונים ממה שביקשתם בעצמכם, וזה כרוך באגרה ובכלל 7 השנים.

האם הרשם יכול לסרב לשם שבחרתי?

כן, אם השם עלול להטעות, לפגוע בתקנת הציבור או לפגוע ברגשות הציבור. אלה העילות היחידות שקובע חוק השמות, ורוב השמות המקובלים נרשמים ללא קושי. אם הרשם סירב, אפשר לערער על ההחלטה.